נח תשעג ארבעים יום וארבעים לילה 

ערש"ק פרשת, עשה לך תבת, נח תשע"ג

עשה לך תבת עצי-גפר קנים תעשה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה.אומר הקב"ה לנח מלאה הארץ חמס ואתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה,ע"כ עשה לך תבת עצי-גפר.הקב"ה מבקש להציל את נח מהמבול הקרב, מחורבנה של הארץ, ע"מ להתחיל ממנו עולם חדש.

בבקש הקב"ה להציל את נח, יכול היה לומר לו בנה לך תיבה.תיבה אשר תוכל להכיל את אשר מבקש הקב"ה להכניס בתוכה.מדוע טורח הקב"ה ונותן מידות מדוייקות לתיבה, וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה.מדוע ישנה חשיבות למידות, שכן יכול היה להינצל גם ע"י תיבה אשר מידותיה שונות.כענין זה, התורה מציינת מספר הימים בהם היו הגשמים, ויהי הגשם על-הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.מדוע ארבעים יום וארבעים לילה, האם שלושים יום לא יספיקו? ארבעים יום וארבעים לילה, היה גם משה על הר סיני בקבלו את הלוחות ויהי משה, בהר, ארבעים יום, וארבעים לילה.גם המרגלים שבו לאחר 40 יום וישבו, מתור הארץ, מקץ, ארבעים יום.אצל יונה גם כן  ויחל יונה לבוא בעיר, מהלך יום אחד; ויקרא, ויאמר, עוד ארבעים יום, ונינוה נהפכת.כמו כן, בהיות המבול טורחת התורה ומציינת הגובה אליו הגיעו המים חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכסו, ההרים. 

מידה מהי?

מידה הינה נתינת משמעות, תוכן, תוכן הנכון לכלי.לכל כלי ענין ומהות תפקודית לשמו נוצר.לכל כלי מהות ומידה שלו.המידה היא המגדירה את יכולת הקבלה/ההכלה של הכלי.קודם ליצירת הכלי על היוצר לתת מהות ותוכן לכלי המיועד.לפי צורך זה תהיה מידתו וצורתו של הכלי.כלי אשר צורתו אינה תואמת את אשר לשמו נוצר, לא יוכל למלאות את תפקידו הראוי.

המספר ארבעים המופיע במקומות דלעיל, משמעותו זמן לצורך בניית מציאות יצירת מציאות, בניית קיום שונה, שינוי מצב קיים.בתום הארבעים מתקיימת מציאות שונה.מתקיימת מציאות בה יש היכולת ליצירה, יצירת חדש.במבול רק לאחר 40 יום של מבול ניתן יהיה להתחיל וליצור מציאות חדשה,עולם חדש, עולם בעל הנהגה חדשה.

כדברינו, המידה הינה נתינת משמעות, המספר 15 המופיעה מביעה מציאות ה' בעולם, המספר 15 הינו אותיות "יה".במבול בהיות המים גוברים 15 אמה אמה מלמעלה, אזי נוצרה מציאות חדשה, מציאות ה' בעולם, מציאות זו אשר  לא הייתה קיימת שכן מלאה הארץ חמס, התחדשה רק לאחר שגברו המים 15 אמה מלמעלה.כאשר גברו המים 15 אמה, נוצרה הנהגה חדשה למציאות חדשה, העולם ה"חדש" נוצר במהות ברייתו בהיות מציאות ה' ניכרת בעולם.

כל המציאות ענינה היותה תואמת למהות ענינה.בהיותה שונה, אינה תואמת, אזי אין לה יכולת קיום.

הגמרא במסכת שבת אומרת ...."כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה".. לכל דבר הגובה הנכון לו, גובה אשר מבטא את מהותו.בהיות הכלי שונה מגובהו התואם, אין לו חיות וממילא לא ישרוד.הגובה מבטא חשיבות הנראית לעין כל.המקום הגבוה הינו בית הכנסת, בהיות גגות העיר גבוהים יותר, סופה של העיר להיחרב.המקום הגבוה בחיי האדם, במציאות הקיום הינה כדבר הרב קוק:אומר הרב קוק, בספרו עין איה, "המרכז היותר גבוה ונשא שבחיים הוא קדושת החיים לשם השם ית', כל מעשיך יהיו לשם שמים, זהו המקום היותר נשגב שאליו צריכים כל עניני החיים לפנות".המקום הגבוה ביותר במהות חיי האדם הינה "כל מעשיך יהיו לשם שמים", "קדושת החיים לשם ה' יתברך".אין דבר אשר הינו גבוהה יותר מכך, ע"כ בגדל האדם עניין אחר היתר בגובהו על "בית הכנסת" היינו על קדושת החיים לשם ה' יתברך, למציאות שכזו אין לה קיום.מציאות שכזו סופה להיחרב.התורה מדריכה אותנו בכל פרטי החיים, גם בדברים הידועים לנו, מדריכה אותנו התורה בנתינת מידה ואופן היצירה.יצירות אשר הקב"ה מבקש לבנותם על ידינו, אין לנו בהם השגה למהות תוכנם הפנימית.על כן הקב"ה המבקש ליצוק תוכן פנימי, הוא היודע מידתו ואופן יצירתו ע"כ מצווה הקב"ה המידות והאופן בפרוט.בדברים הידועים לנו מהות תוכנם, שומא עלינו לתת ליבנו לגדל אשר ראוי לגדלו.

אומר הרב קוק "היופי וההידור יבאו רק לערך נטפל, להגדיל את ההתעוררות הפנימית לאהבת הדברים העקריים, אהבת ד' ודעת דרכיו ושמירת תורתו".אומר הרב קוק על מנת לעורר בפנימיות את האהבה לדברים העיקריים יכול האדם ליפות ולהדר גם מעבר למידה הנכונה, זאת כל עוד ענינו להגדיל האהבה לדברים העיקריים.

דור המבול היה דור בא מלאה הארץ חמס.כי מלאה הארץ חמס.כתוב, ר"ת חכמה.בהיות האדם "גבוה בחכמתו מעל לחכמת הבריאה, זוהי מציאות של חמס, זוהי מציאות בה אין קיום לעולם.מציאות שכזו צריכה בניה מחדש ע"י יה.ע"י ההכרה בגדול מגדול  קדושת החיים לשם השם.

דויד לקס _אמת